ⓒ גלובס
חקיקה חדשה, המכונה “חוק פלדשטיין”, עוררה סערה ציבורית ומשפטית בישראל. החוק מאפשר לחיילי צה”ל להעביר מידע מסווג ישירות לראש הממשלה, ללא אישורים. ההחלטה התקבלה פה אחד בוועדת השרים לחקיקה, וזכתה לתגובות חריפות מצד גורמים שונים.
הרקע לחקיקה הוא פרשת הדלפת מסמכים סודיים, בה מעורבים יועץ התקשורת לשעבר של ראש הממשלה, אלי פלדשטיין, ונגד במילואים. פלדשטיין מואשם בהעברת מידע מסווג לעיתון גרמני, בעוד הנגד מואשם במסירת המידע לפלדשטיין. בעקבות הפרשה, הוגשה הצעה לחוק שנועדה להקל על העברת מידע מסווג לדרג המדיני.
החקיקה עוררה ביקורת חריפה מצד היועצת המשפטית לממשלה, שטוענת שהיא פרסונלית ומכוונת להגן על סביבתו של ראש הממשלה. היא גם מתריעה מפני הסכנות הכרוכות בהעברת מידע סודי באופן לא מוסדר, וטוענת שהיא עלולה לפגוע בביטחון המדינה. בנוסף, היועמ”שית טוענת שהחוק מבוסס על תמונת מציאות שגויה, לפיה צה”ל מסתיר מידע מהדרג המדיני, טענה שדובר צה”ל הכחיש.
למרות שמו של החוק, הוא לא צפוי להשפיע על ההליך המשפטי נגד פלדשטיין, מכיוון שהוא מואשם בהעברת מידע לתקשורת ולא לראש הממשלה. עם זאת, החוק עשוי להשפיע על עמדתו של הנגד, שכן הוא העביר את המידע לפלדשטיין מתוך אמונה שזה יגיע לראש הממשלה. סעיף 5 לחוק העונשין קובע כי שינוי בחוק יחול גם על עבירות שטרם נסגרו, מה שעלול להקל על עונשו של הנגד.
הפרשה מעוררת שאלות קשות בנוגע לאיזון בין שקיפות, הגנה על ביטחון המדינה, והגנה על זכויות הפרט. הדיון הציבורי סביב החוק צפוי להימשך, והשלכותיו הן רחבות היקף.
